מעט מחשבות בעקבות הקריאה ב"האיש הזקן", מאת נגה אלבלך

  הנה קטע אחד, פרגמנט לדוגמה, מתוך "האיש הזקן", חיבורה של נגה אלבלך, שרואה אור בימים אלה:   לאחר שהוזעקה, הגיעה בתו של האיש הזקן לבית הוריה. היא מצאה את האיש הזקן עומד כעוס ליד הדלת. הוא לבש מעיל שחור, חבש כובע מצחייה שחור ובידיו אחז תיק פלסטיק שחור. הוא אומר שהוא צריך לנסוע לאשתו,…

להמשיך לקרוא מעט מחשבות בעקבות הקריאה ב"האיש הזקן", מאת נגה אלבלך

איך לכתוב רשימת ביקורת על יצירה ספרותית – טיוטה ראשונה

      אני מבקשת להציע כללים מנחים לכתיבת ביקורת ספרותית בעלת ערך. כללים שהגיעה העת לדון בהם – בקרב כותבי הביקורת בעברית וקוראיה  – לנוכח דפוסים לקויים של כתיבת ביקורת, שהתפתחו והתבססו זה כבר אצלנו.  דפוסים שכרוכים היטב ברוח הזמן הישראלית.   זה לא כבר קראתי רשימת ביקורת מאת ג'יימס ווד, מבקר הספרים הוותיק…

להמשיך לקרוא איך לכתוב רשימת ביקורת על יצירה ספרותית – טיוטה ראשונה

דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים

  חיבור שכתבתי לפני כחמש שנים, ורואה אור כעת באנתולוגיה קפיטליזם ומגדר – סוגיות פמיניסטיות בתרבות השוק בהוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים מסה אישית מאת ארנה קזין   זה לא כבר קרה לי מקרה: תקר בגלגל. את המכונית, נטויה מעט על צידו של הצמיג…

להמשיך לקרוא דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים

כמה מלים על הבדידות שבהוצאה לאור

"אני שונאת הוצאה לאור", כתבה הסופרת האמריקאית אן למוט ["למה אנחנו כותבים על עצמנו" הוצאת Plume, 2016]. "אני נכנסת לחרדה. אני במצב השביר ביותר שלי במשך  זמן רב, כאשר אני מחכה ומחכה ומחכה לראות איך הולך לספר שלי. זה חלק מכאיב ביותר בתהליך". למוט כותבת את הדברים האלה אחרי שפרסמה 16 ספרים, שהמצליח בהם, "ציפור…

להמשיך לקרוא כמה מלים על הבדידות שבהוצאה לאור

הערה על הכותרות של מוסף ספרים

  רוח תוקפנית, בלשון המעטה, נושבת בכותרות רבות במוסף ספרים של הארץ, שצוות העריכה שלו הוחלף זה לא כבר. "…'לא לזוז' מאת דניס ג'ונסון… הוא למעשה ספר משעמם ובזבוז זמן מוחלט" (30 ביוני) "הרלן קובן איבד את זה" (22 ביוני) "גודש מילולי, לשון ארכאית והגזמה מלודרמטית גורמים לספרו השני של שמי זרחין…לקרוס…" (16 ביוני) "…הספר…

להמשיך לקרוא הערה על הכותרות של מוסף ספרים

היא ואני

חלקי במדף הספרים הלסבי – קטע אחרון בסדרה של פרסומי עבר לרגל חודש הגאווה והספר. מחווה לאהובה ולנטליה גינזבורג. מתוך הבלוג הזה לפני שנתיים   "לו תמיד חם. לי תמיד קר. בקיץ, כשבאמת חם, הוא רק מתלונן כל הזמן כמה שחם לו. הוא מתעצבן אם הוא רואה אותי לובשת אפודה בערב.  הוא מדבר היטב כמה…

להמשיך לקרוא היא ואני

גוזל – נובלה בלשית

חלקי במדף הספרים הלסבי, קטע שישי בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר. פרק ראשון מתוך "גוזל", החקירה הראשונה של אליאנה דוידוב, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015. איך להרוג ציפור פצועה:   ציפור פצועה יש לתפוס ולהרוג כמה שיותר מהר, הן מסיבות הומניות והן כדי למנוע נזק נוסף לנוצות. בשום מקרה אין לחבוט בראשה, משום ששטף…

להמשיך לקרוא גוזל – נובלה בלשית

אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה

חלקי במדף הספרים הלסבי, קטע חמישי בסדרת פרסומי עבר לכבוד חודש הגאווה והספר. מתוך "אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011 אפס: חבלים 23 בפברואר 2009 יממה תמימה של צירים ועדיין סגור. "הם לא עושים את העבודה", אומר הרופא. הוא מעיף מבט סמכותי בגרף שמוצג על המוניטור ועושה רושם מסויג. הצירים…

להמשיך לקרוא אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה

דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים

חלקי במדף הספרים הלסבי – קטע רביעי בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר [גרסה מלאה של הטקסט שקראתי כאן באירוע 12 דקות ב-2012, ביוזמתה ובהובלתה של מיטל  שרון, יתפרסם בקרוב באנתולוגיה על מגדר וקפיטליזם בהוצאת מכון ון ליר]  

להמשיך לקרוא דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים