Orna Coussin
בשבועות האחרונים אני עוברת בקריאה מדבר טוב אחד לאחר. זו תחושה שקשה לתארה: מין הפגת בדידות-קיומית-מעוררת. הרי לפעמים קשה לקרוא. או קשה להתמסר לקריאה. אבל לפעמים זה קורה, הערוץ של הקשב נפתח ואז מתגלגלת שיחה בעיני רוחי. אשתף אתכם אם כך בהתפעלותי מכמה ספרים שקראתי ואני קוראת באחרונה. לשנת השועל של רות עפרוני הגעתי…
להמשיך לקרוא איך להיות אשה כמעט נורמטיבית – כמה המלצות קריאה
פרק ארבע מתוך: לטפס על ההר, או: איך לכתוב (הוצאת אחוזת בית ספרים, 2015) ג'ורג' אורוול מציג בחיבורו פוליטיקה והשפה האנגלית דוגמה נהדרת לליקוי מהותי שרָווח בכתיבה האנגלית בת זמנו (הוא כתב את הדברים ב-1945); ליקוי שעדיין שכיח בימינו, כעבור כשבעים שנה, וביתר שׂאת בשפה העברית, שבה הוא פושה כמו מגיפה. אורוול מביא בחיבורו קטע…
מה ההבדל בין רומן לממואר? או: מה זה חשוב בכלל אם ממציאים או שנאמנים לעובדות? שתי השאלות האלה מעסיקות אותי לא מעט – ולו רק כי אני מוצאת את עצמי נדרשת לענות עליהן בסדנאות הכתיבה שלי, שמתמקדות בסוגות הספרותיות הלא-בדיוניות: הממואר, המסה האישית, הדיוקן, הביוגרפיה. מה זה חשוב, שואלות אותי הכותבות, אם אשאר נאמנה לעובדות?…
“לכתוב זה קל”, אמר סופר הספורט האמריקאי רד סמית, “כל מה שצריך לעשות הוא לשבת ליד מכונת כתיבה ולקרוע את הוורידים”. “לכתוב זה קל”, הוסיף פעם הסופר והעיתונאי ג’ין פאולר, “כל מה שצריך לעשות הוא לבהות במסך עד שטיפות של דם נקוות על המצח שלך”. כותבות וכותבים שמתגוררים בניו יורק, אני נרגשת לבשר: מרתון הכתיבה…
…Lift the oars from the water, let your arms rest, and your heart, and heart’s little intelligence, and listen to me. There is life without love. It is not worth a bent penny, or a scuffed shoe… Mary Oliver, “West Wind #2” איך להיות לבד מאת ארנה קזין א. זכרי כי בניגוד…
הנה קטע אחד, פרגמנט לדוגמה, מתוך "האיש הזקן", חיבורה של נגה אלבלך, שרואה אור בימים אלה: לאחר שהוזעקה, הגיעה בתו של האיש הזקן לבית הוריה. היא מצאה את האיש הזקן עומד כעוס ליד הדלת. הוא לבש מעיל שחור, חבש כובע מצחייה שחור ובידיו אחז תיק פלסטיק שחור. הוא אומר שהוא צריך לנסוע לאשתו,…
להמשיך לקרוא מעט מחשבות בעקבות הקריאה ב"האיש הזקן", מאת נגה אלבלך
אני מבקשת להציע כללים מנחים לכתיבת ביקורת ספרותית בעלת ערך. כללים שהגיעה העת לדון בהם – בקרב כותבי הביקורת בעברית וקוראיה – לנוכח דפוסים לקויים של כתיבת ביקורת, שהתפתחו והתבססו זה כבר אצלנו. דפוסים שכרוכים היטב ברוח הזמן הישראלית. זה לא כבר קראתי רשימת ביקורת מאת ג'יימס ווד, מבקר הספרים הוותיק…
להמשיך לקרוא איך לכתוב רשימת ביקורת על יצירה ספרותית – טיוטה ראשונה
חיבור שכתבתי לפני כחמש שנים, ורואה אור כעת באנתולוגיה קפיטליזם ומגדר – סוגיות פמיניסטיות בתרבות השוק בהוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים מסה אישית מאת ארנה קזין זה לא כבר קרה לי מקרה: תקר בגלגל. את המכונית, נטויה מעט על צידו של הצמיג…
"אני שונאת הוצאה לאור", כתבה הסופרת האמריקאית אן למוט ["למה אנחנו כותבים על עצמנו" הוצאת Plume, 2016]. "אני נכנסת לחרדה. אני במצב השביר ביותר שלי במשך זמן רב, כאשר אני מחכה ומחכה ומחכה לראות איך הולך לספר שלי. זה חלק מכאיב ביותר בתהליך". למוט כותבת את הדברים האלה אחרי שפרסמה 16 ספרים, שהמצליח בהם, "ציפור…
רוח תוקפנית, בלשון המעטה, נושבת בכותרות רבות במוסף ספרים של הארץ, שצוות העריכה שלו הוחלף זה לא כבר. "…'לא לזוז' מאת דניס ג'ונסון… הוא למעשה ספר משעמם ובזבוז זמן מוחלט" (30 ביוני) "הרלן קובן איבד את זה" (22 ביוני) "גודש מילולי, לשון ארכאית והגזמה מלודרמטית גורמים לספרו השני של שמי זרחין…לקרוס…" (16 ביוני) "…הספר…
