חודש: פברואר 2015

השיחה מתה. יחי האינסרט (המונולוג, הפוסט והסלפי). או: מה קורה לעיתונאי התרבות

תראו, קורה דבר משונה – שלא לומר מעציב עד העצם. אני מתכוונת לתופעה תרבותית, שאולי הכל יודעים זה כבר על קיומה, אבל אני מבחינה בה כעת לראשונה. הדבר מתחוור לי בעיצומו של סבב ראיונות משמח לכבוד צאתו לאור של ספרי "לטפס על ההר, או: איך לכתוב". בשבועיים-שלושה האחרונים זכיתי להתראיין בכמה במות עיתונאיות – שלושה…

להמשיך לקרוא השיחה מתה. יחי האינסרט (המונולוג, הפוסט והסלפי). או: מה קורה לעיתונאי התרבות

איך מפיצים את הבשורה #6. והפעם: איך מתמודדים עם תחרות

מצד אחד: קצת מוזר לחשוב על מתחרים בהקשר של יצירה ספרותית. אם אני כותבת, נניח, סיפורים קצרים, אני לא מתחרה באליס מונרו הקנדית או באלי סמית הסקוטית או בלידיה דיוויס האמריקאית, שכותבות גם הן סיפורים קצרים.  אין כאן תחרות. יש כאן משהו אחר: אני מוסיפה את הסיפורים שלי למדף הסיפורים הקצרים, שבו הסופרות האלה, האהובות…

להמשיך לקרוא איך מפיצים את הבשורה #6. והפעם: איך מתמודדים עם תחרות

 איך ליחצ"ן ספר חדש #5. והפעם: איך מעצבים כריכה שמוֹכרת

עותקים של "לטפס על ההר, או: איך לכתוב" יוצאים היום לחנויות. אני יכולה רק לנחש – בעצם, אני לא יכולה אפילו לנחש – איזה רושם תעשה הכריכה של המדריך על הקונים, המעלעלים. האם האדום החזק ימשוך אותם? האם הפשטות של הכריכה תרתיע? אני לא יודעת. מה שאני כן יודעת הוא שכרגע – וזה מוזר ומעניין…

להמשיך לקרוא  איך ליחצ"ן ספר חדש #5. והפעם: איך מעצבים כריכה שמוֹכרת