איך מפיצים את הבשורה #6. והפעם: איך מתמודדים עם תחרות

מצד אחד: קצת מוזר לחשוב על מתחרים בהקשר של יצירה ספרותית. אם אני כותבת, נניח, סיפורים קצרים, אני לא מתחרה באליס מונרו הקנדית או באלי סמית הסקוטית או בלידיה דיוויס האמריקאית, שכותבות גם הן סיפורים קצרים.  אין כאן תחרות. יש כאן משהו אחר: אני מוסיפה את הסיפורים שלי למדף הסיפורים הקצרים, שבו הסופרות האלה, האהובות עלי, מובילות דרך, פותחות דלת לאחרות, לאחרים.

אני כותבת, נניח, על יחסים, קצת מקולקלים, על כמיהה שאין לה מימוש, על תשוקה, על אלימות שבאהבה. הן כותבות על יחסים, קצת מקולקלים, על כמיהה ותשוקה ואלימות, ועל דברים רבים אחרים. עכשיו יש מקום לכולם. כל אחד הוא עולם. הסיפורים שלי מתייחסים לסיפורים שלהן, שואבים מהם השראה, אבל אין תחרות.

מצד שני: לפעמים התחרות מתחוללת. אם גם קרל ברנסטיין וגם ג'ף גרת חיברו כל אחד מהם ביוגרפיה של הילארי קלינטון, ושתי הביוגרפיות רואות אור בעת ובעונה אחת, ניטשת ביניהן תחרות. המבקרים יתייחסו להבדלים ביניהן. המוכרים בחנויות יצטרכו להמליץ על זו או על זו. או לפחות להבחין ביניהן. ביוגרפיה אחת תצליח יותר מהאחרת.

והנה, רואה אור מדריך הכתיבה שלי "לטפס על ההר, או: איך לכתוב" באורח פלא – באורח הצייטגייסט, רוח הזמן – כמה שבועות אחרי שרואה אור מדריך כתיבה מקורי אחר בעברית: "איך כותבים סיפור – מדריך לכתיבת פרוזה" מאת אורי פרץ-שרון. שנים איש לא חיבר כאן בישראל מדריך כתיבה, בעברית. ופתאום יוצאים שניים ביחד. לכאורה, יש בינינו תחרות. לכל הפחות, התחרות הזאת באה לידי ביטוי בנקודת המכירה: כשמבקשים מהמוכרים בחנות להמליץ על מדריך כתיבה, עליהם להכריע – על זה ימליצו או על זה.

טוב, זו התמודדות מאתגרת, ואני כבר בעיצומה. החלטתי לחבר בשבילי (ובשבילכם, למקרה שתיתקלו בסיטואציה דומה) מדריך קצר: איך להתמודד עם תחרות. הנה טיוטה של כמה עקרונות פשוטים, ראשוניים, לעיונכם (מבטיחה עוד  לעבוד ולשפר לפי עצותיכם):

  1. הכירי במתחרה. הכירי את המתחרה. קראי את ספרו. 
  2. החמיאי לו. מצאי את סגולותיו והצביעי עליהן.

הנה, ניסיון: המדריך של פרץ-שרון ניחן ברצינות וביסודיות. יש בו עושר של דוגמאות מתוך הספרות העכשווית והקלאסית. ויש בו כמה וכמה עצות טובות. כמו בפרק העוסק בשאלה איך מתכננים סיפור, שבו הוא מציע לפתוח ב"נקודת מוצא כלשהי, פרט יחיד מתוך סיפור שלם, שעולה בדעתנו וכובש את לבנו: סיטואציה שמסקרנת אותנו, דמות שמרתקת אותנו, סוגה שאהובה עלינו, שאלה שמעניין אותנו לחקור".

  1. נסחי בשביל הקוראים את ההבדל בין שני הספרים. אל תמתחי ביקורת על הספר המתחרה. אל תבליטי את חסרונותיו – לכל ספר יש חסרונות. עמדי על ההבדלים במהות. הראי שבעצם אין כאן תחרות אלא שני עולמות נפרדים.

הנה, ניסיון: ישנן בעצם שתי סוגות של מדריכי כתיבה. את האחת אכנה, מדריכי השיטה, או הנוסחה. את השנייה: מדריכי ההשראה. ספרו של פרץ-שרון נמנה עם מדריכי הנוסחה, ובהם "סיפור" של רוברט מקי, "בונים סיפור" של יונתן יבין וגם קלאסיקות כמו "היבטים של הרומן" מאת א.מ פורסטר. מדריכי הנוסחה מבקשים להציע כללים לכתיבת סיפור אפקטיבי – איך לבנות דמות, איך לתכנן עלילה וכיוצא באלה. הם מתאימים לסוגה אחת מסוימת – בדרך כלל הרומן, או התסריט.

"לטפס על ההר, או: איך לכתוב" נמנה עם קבוצת החיבורים על הכתיבה והמדריכים לכתיבה שעניינם השראה. נמנים עמם חיבוריהם המופתיים של ג'ורג' אורוול ווירג'יניה וולף וסוזן סונטג ורבים אחרים, וגם מדריכים מובהקים יותר כמו אלה של אן למוט ונטלי גולדברג. מדריכי ההשראה מלווים את הכתיבה, את התהליך, ובכלל זה את העמידה מול מחסומים, את העבודה על התיקונים, את הקשיים הטכניים והנפשיים. הם מתאים לכל סוגה ספרותית באשר היא – רומן או סיפור קצר או נובלה או מאמר או מסה. הם מתאימים לסופרים שיצאו להם מוניטין מצוינים וגם לסופרים בתחילת דרכם. העניין שלהם הוא מלאכת הכתיבה. אומנותה ואמנותה.

מדריכי ההשראה

 

 

 

4. נסי לחדד עוד מעט את ההבדלים.

הנה, ניסיון: מדריכי הנוסחה נקראים במידה רבה כהרצאה – מרתקת בדרך כלל – על כתיבה. מדריכיההשראה, לעומת זאת, נקראים כשיחה.

הכתיבה של מדריכי הנוסחה היא שכלתנית, לפעמים. מדריכי ההשראה בדרך כלל פואטיים יותר מאשר אינטלקטואליים.

את מדריכי הכתיבה מאפיינת כתיבה משתפת. סופרים וסופרות מספרים על ההתנסות שלהם. כתיבה משתפת היא כתיבה שאופיינית לסוגת המסה האישית, סוגה נעלה, פופולרית מאוד בארצות דוברות אנגלית וצרפתית וערבית, שאינה נפוצה במקומותנו.

5. נסי לא להתלונן. לא לכתוב משפטים כמו "המסה האישית היא סוגה נעלה שאינה נפוצה במקומותינו".

6. הבהירי שבעצם אין כאן תחרות. אלא מגוון. שני מדריכי הכתיבה, כל אחד וסוגתו עמו, משלימים זה את זה במידה רבה. שמרי על יחסי ידידות עם מחבר המדריך השני (שעושה רושם כאדם נדיב במיוחד). אולי אפילו תעשו דברים ביחד. למה לא.

7. חזרי לעסוק במדריך שלך. אל תטרידי את עצמך עוד בכגון אלה. מה שטוב יחזיק מעמד. איכשהו.

 

בעת האחרונה אני חושבת הרבה על כך שהסיפור של קין והבל הוא העומד ביסוד החוויה האנושית. אני מתכוונת לא לחלק של הרצח, אלא לחלק של הקנאה. שני האחים מעניקים מנחה. רק אחד מהם מקבל בחזרה שמחה והכרה. איזו דרמה בלתי נסבלת והרת אסון. מזל גדול הוא שקנאת ספרים, בשונה מקנאת אחים, רק מרבה חוכמה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה

מודעות פרסומת

ornacoussin View All →

Writer, Writers' mentor

3 תגובות כתיבת תגובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: