חודש: יוני 2015

את מי מייצג דגל הגאווה? או: סיפור החניכה של מפת המיניות שלי [אף מלה על נישואים חד-מיניים]

  אני שמחה להעלות כאן דברים שאמרתי בכנס על אמנות ומגדר, "אנחנו זה לא כולם/ן", של התוכנית לתואר מוסמך במדיניות ותיאוריה של האמנות,  באקדמיה לאמנות בצלאל, שהתקיים בשבוע שעבר בבית הנסן בירושלים   שלום כולם, כולן, חשבתי לפתוח במחווה הזאת, של נפנוף בדגל הקשת, המוכר אצלנו כדגל הגאווה. אולי שמעתם שלפני כמה ימים הודיעה פאולה…

להמשיך לקרוא את מי מייצג דגל הגאווה? או: סיפור החניכה של מפת המיניות שלי [אף מלה על נישואים חד-מיניים]

מה מרגש כל כך בהתנסויות הכתיבה של נורית זרחי, הרוקי מורקמי, אייל שגיא ביזאוי ורבקה סולניט. בשבחי המסה האישית בעקבות גיליון שוטטות של גרנטה

גרנטה. כתב עת לספרות מקומית ובינלאומית. גיליון 2 – שיטוט. בהוצאת סיפור פשוט ורסלינג. 258 עמודים. 89 שקלים  אני מנסה לנסח לעצמי מה מרגש אותי כל כך במפגש עם המסה האישית. זו  הסוגה הספרותית האהובה עלי, והגיליון השני של "גרנטה" המקומי מתברך בה. במיטב המסורת של כתב העת הבריטי הוותיק GRANTA, מחזיקה אנתולוגיה זו של…

להמשיך לקרוא מה מרגש כל כך בהתנסויות הכתיבה של נורית זרחי, הרוקי מורקמי, אייל שגיא ביזאוי ורבקה סולניט. בשבחי המסה האישית בעקבות גיליון שוטטות של גרנטה

הכל ולא כלום – הערות על כתיבה של אוצרים בישראל

הפוסט הקצר הזה יעסוק בטקסטים שאוצרים כותבים לתערוכותיהם. אני מתכוונת לדברים האלה שתלויים על הקיר בפתח חלל התערוכה. או מתנוססים בעמודים הראשונים של הקטלוג. אני כותבת את הפוסט כמבקרת בתערוכות – כעם הארץ בכל הקשור לאמנות ולתולדותיה – שמרגישה פעמים רבות מרומה. אני גם כותבת את הדברים כמנחת כתיבה שעובדת עם סטודנטים לאמנות –  בתוכנית…

להמשיך לקרוא הכל ולא כלום – הערות על כתיבה של אוצרים בישראל