למה שלא נמציא? או: מה ההבדל בין רומן לממואר

מה ההבדל בין רומן לממואר? או: מה זה חשוב בכלל אם ממציאים או שנאמנים לעובדות?

שתי השאלות האלה מעסיקות אותי לא מעט – ולו רק כי אני מוצאת את עצמי נדרשת לענות עליהן בסדנאות הכתיבה שלי, שמתמקדות בסוגות הספרותיות הלא-בדיוניות: הממואר, המסה האישית, הדיוקן, הביוגרפיה. מה זה חשוב, שואלות אותי הכותבות, אם אשאר נאמנה לעובדות? למה לא להמציא? האם לא עדיף להרחיק עדוּת, לגעת באמת דרך הבדיון?

גמרתי השבוע לקרוא – מרותקת – שתי יצירות של דלפין דה ויגאן (שראו אור בתרגומה של רמה איילון בהוצאת מודן): "אל מול הלילה" (2018) ו"מבוסס על סיפור אמיתי" (2019). שתיהן ראו אור בצרפת כ"רומנים". בשתי היצירות, לדמות הראשית קוראים דלפין, והיא סופרת, ויש לה שני ילדים בני עשרה, ובן זוג, עיתונאי מפורסם בשם פרנסואה, ואמא בשם לוסיל שסבלה מהזיות ודיכאון והתמודדה עם משפחה גדולה, רבת שמחה ואלימות וחיוּת ומוות – פרטים ביוגרפיים שזהים למה שידוע על הסופרת החתומה על היצירות.

בעיתונות האנגלוסכסית מתייחסים לפעמים לאחד, "אל מול הלילה", כאל ממואר, ואל האחר, "מבוסס על סיפור אמיתי", כרומן. בשתי היצירות נוצר לרגעים הבלבול: באיזו סוגה אנחנו. האם זהו סיפור אמיתי או רק מבוסס עליו, אם בכלל?

"דווקא חשוב מאוד איך אנחנו מכנים את היצירה", כתבה אורוסלה לה גווין בביקורת ב"גארדיאן" על "אל מול הלילה". והיא הסבירה: "אם את אומרת שהסיפור מומצא, הפרטים הבדויים יכולים להיות בעלי ערך רב, כהמצאה החושפת את האמת. אבל אם את טוענת שהסיפור המומצא שלך הוא נון-פיקשן, לא-בדוי, הרי הפרטים הבדויים הם שקר".

הפרטים הבדויים ב"אל מול הלילה" הם הקטעים שבהם דה ויגאן מספרת סיפורי עבר, על ילדותה של אמה, אף שלא נכחה בהם, מן הסתם. היא מתארת אותם כיודעת כל, ואינה מביאה דברים בשם אומרם. אבל דה ויגאן המספרת משתפת אותנו בעצם העובדה שהיא עומדת לעשות בדיוק את זה: "מה חשבתי לעצמי, שאוכל לכתוב על ילדותה של לוסיל סיפור עלילה אובייקטיבי, יודע-כל וכל-יכול? שדי לי לצלול לתוך החומר שהופקד בידי ולברור, כמו שבוררים ירקות בשוק? אבל באיזו זכות?"

דה ויגאן מנכיחה בסיפור את עצם המאמץ לספר את הסיפור. "מן הסתם קיוויתי שמתוך הערב-רב המשונה הזה תיחלץ אמת", היא כותבת. "אבל אמת לא היתה שם. עמדו לרשותי רק פיסות מפוזרות ועצם סידורן הוא כשלעצמו בדיית סיפור. לא משנה מה אכתוב, אישאר בתחום הדמיון. איך יכולתי להאמין ולו לרגע קט שאוכל למסור את סיפור חייה של לוסיל? מה ביקשתי באמת, אם לא להתקרב לסבלה של אמי, לחקור את מתווהו, את קפליו הנסתרים, את הצל שהוא מטיל?"

המאמץ לספר את הסיפור הוא העיקר, משום שהקיום האנושי כרוך בהיותנו חלק מסיפור כלשהו; אנחנו מבינים את עצמנו כחלק מאיזושהי עלילה, שסיפרו ומספרים הורינו, הלאום שלנו, המעמד, האקלים; ההתחזקות וההתבגרות וההתפתחות של כל אחת ואחד מאיתנו כרוכות במידה שבה אנחנו יכולים להיות הבעלים של הסיפור שלנו. "סבלה של לוסיל היה חלק מילדותנו, ולימים – חלק מחיינו הבוגרים", כותבת דה ויגאן. "סבלה של לוסיל עיצב את אחותי ואותי. עם זאת, כל ניסיון להסבירו נידון לכישלון. לכן אין לי ברירה אלא להסתפק בכתיבה של פירורים, רסיסים, השערות. הכתיבה עצמה אין בכוחה להושיע. לכל היותר היא מאפשרת להציג שאלות ולחקור את הזיכרון".

גם "מבוסס על סיפור אמיתי" הוא סיפור שעוסק במאמץ לכתוב, בקשיי הכתיבה של המספרת. הוא עוסק לכאורה במחסום כתיבה שתקף את הסופרת, זו שכתבה את "אל מול הלילה", הרומן-הממואר, ומתקשה כעת להתמודד עם התגובות הקשות של בני משפחתה על האמת שחשפה שם. עצם החשיפה השאירה את הסופרת עם חרדת כתיבה.

כאן, ב"מבוסס על סיפור אמיתי", אפשר שהפרטים הבדויים חושפים אמת כלשהי – על חברות בין נשים, על בדידות של כותבת, על מחסומי כתיבה, על ההתמודדות שכרוכה בכתיבת ממואר על אנשים שעדיין חיים ויכולים לקרוא את מה שכתבנו על אודותיהם. על האומץ והתעוזה שבעצם כתיבת הסיפור של עצמנו. ובכל זאת ניכר שהצורה הספרותית היא הפעם צורה אחרת. זהו אינו ממואר עם קטעים בדויים אלא רומן עם קטעים תיעודיים.

קשיי הכתיבה המתוארים ברומן "מבוסס על סיפור אמיתי" הם פרטים בעלילה. הקשרים שנרקמים בין הדמות המספרת, הסופרת דלפין, לבין אשה בשם L – דמות שמתקרבת אליה, נעשית חברתה הטובה ביותר, ולאט לאט משתלטת על נשמתה ועל הכתיבה שלה – הם פרטים ברומן מתח שקשה להניח מהיד. אבל זהו זה: בסך הכל רומן – מפחיד, מעורר מחשבה והשראה, מרתק – אבל רומן.

 דלפין, הדמות המספרת ב"מבוסס על סיפור אמיתי", אומרת באירוע ספרותי בתשובה לשואל מהקהל: "אני לא מאמינה ב'צליל של האמת'…אני כמעט בטוחה שאתה, אנחנו, קהילת הקוראים והקוראות, רבים ועצומים כפי שאנחנו, מסוגלים ללכת שולל אחרי סיפור שיימסר לנו כאמת ולא יהיה אלא המצאה, התחפשות, דמיון. אני חושבת שכל סופר או סופרת מיומנים במידת מה מסוגלים לעשות זאת. להכביר ברשמי מציאות כדי לשכנע שמה הם מספרים אכן קרה. ואני מאתגרת אותנו – אתכם, אותי, כל אחד – להפריד בין האמתי לכוזב. אגב, זה יכול להיות פרויקט ספרותי: לכתוב ספר שלם שיוגש לקריאה כמו סיפור אמיתי, ספר שכביכול נסמך על אירועים מציאותיים אבל כולו, או כמעט כולו, הוא בבחינת בדיון (הדגשות במקור)".

חוויית הקריאה שלי בשני הספרים היתה טובה – התעניינתי, נהניתי, נשאבתי פנימה – אבל לא זהה. נדמה לי שהבנתי טוב יותר את ההבדל בין שתי הסוגות בזכות התרגיל הספרותי של דה ויגאן. מקובל להניח שהקו בין מציאות לבין דמיון הוא זה שמפריד בין הסוגות, אבל בעצם ההבדל טמון במקום אחר. זהו ההבדל בין הרומן, שמבקש להעמיד סיפור טוב, מרתק, אמין, מציאותי, שואב פנימה, ואולי גם כזה שמעלה שאלות עקרוניות על כתיבה, על יחסים, וכיוצא באלה; לבין הממואר, שמבקש משהו אחר לגמרי. כתיבת ממואר אינה נובעת מהרצון לספר סיפור טוב – קריא, אמין – אלא מהרצון להבין דבר מה על הסיפור שבתוכו המחברת חיה; כתיבת ממואר כרוכה בהזמנה לקוראים להצטרף לניסיון הזה שלה לספר, לתאר, לבאר, את הסיפור של החיים שלה – ובהשראתה, גם את שלנו. בסוף הקריאה ב"מבוסס על סיפור אמיתי", הרומן שריתק אותי, נשארתי מסופקת ומרוקנת כמו אחרי ספר מתח טוב, או כל מוצר בידור אחר מסוג זה. רציתי לדעת מה קרה, וקיבלתי את התשובה. פחות או יותר. כל הפרטים נפלו במקומם. הקצוות נקשרו. הסיפור נגמר.

אחרי הקריאה בממואר "אל מול הלילה", נשארתי עם שאלות, עם מרווח למחשבה, לרפלקסיה, על הסיפור שסופר, וגם על נקודות המפגש בין סיפור החיים שלי, שאני מבקשת לספר לעצמי, לבין זה שסיפרה לי דה ויגאן על חייה שלה. לא התעניינתי כל כך במה קרה אלא יותר באופן שבו המספרת מתייחסת למה שקרה. הממואר במיטבו אינו סוגר פינות וקושר קצוות, הוא לא מוסר לך את הסיפור הטוב לטובת צריכה מהנה, אלא הוא פותח פתח להמשך יצירה. הנאמנות בכתיבת ממואר ומסה אישית ודיוקן וביוגרפיה אינה נאמנות לאמת כלשהי, חיצונית לכתיבה, אלא נאמנות לעצם המאמץ הכן, הגלוי, לחבר את הסיפור שבתוכו אנחנו לומדות ולומדים להיות.

כתיבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s