פיקניק. סיפור קצר

    רמי יושב על השולחן, רגליו על הספסל. הוא מחזיק ביד ענף קרוע של עץ אלון ומתופף על הברכיים. אנחנו מתרחקים לתוך היער. החלטנו להתחבא לרמי מאחורי מגדל השמירה. אנחנו הולכים לאט. אני מחזיקה ביד בקבוק מים  וליובל יש בכיס שתי סיגריות וקופסת גפרורים. אנחנו לא מדברים. האורנים מצילים, אבל הרוח עומדת והשמש צורבת…

ben-shemen1-by-avi-hayun

Read more פיקניק. סיפור קצר

סיפור קצר אמיתי

  הסיפור הקצר והסיפור האמיתי הם שתי אהבות גדולות שלי, והן נפגשות בסדנת כתיבה חדשה, שנפתחת הערב בקומה השנייה של חנות הספרים "המגדלור". זו הזדמנות גדולה בשבילי ללוות כותבים של סיפורים קצרים, ולהכיר להם,  ויחד איתם, כמה מהסיפורים הקצרים האהובים עלי. יש לי הרבה מה לכתוב – לשאול, לספר, לחשוב – על הסיפור הקצר, על…

20160404_155217

Read more סיפור קצר אמיתי

ותודה לפטרישה הייסמית' – על "קרול"

[פורסם במוסף ספרים של ידיעות אחרונות, ביום שישי, 12 בפברואר]   כמה מחברותיי הטובות ביותר, בהן לסביות כמוני וגם כמה שאינן, לא ממש מתפעלות – בלשון המעטה – מ'קרול', סרטו של טוד היינס שמוקרן בימים אלה בקולנוע. הן לא מאמינות ליחסי האהבה והתשוקה שהתפתחו בין שתי הגיבורות: תרז, שעבדה לפרנסתה כזבנית במחלקת צעצועים בכלבו במנהטן,…

patricia

Read more ותודה לפטרישה הייסמית' – על "קרול"

איך לקרוא ביקורת על ספרך (שאין בה רק התפעלות!)

 אחרי שקראתי ביום שישי האחרון את הביקורת שהתפרסמה ב"הארץ ספרים", מאת עמרי הרצוג, על הנובלה הבלשית שלי, "גוזל", עלה בדעתי ששכחתי פרק אחד בספרי הקודם, "לטפס על ההר, או: איך לכתוב" [אחוזת בית, 2015], שהוא מדריך כתיבה ומסה על כתיבה. שכחתי את הפרק שעוסק בשלב ההתמודדות עם הביקורת הספרותית. הנה לפניכם, ראשי פרקים לטיוטה של…

2015-12-11 09.55.22

Read more איך לקרוא ביקורת על ספרך (שאין בה רק התפעלות!)

למה בלשית אינה יכולה להיות אשת איש? ועוד מחשבות לקראת הוצאה לאור של נובלה בלשית

בשמחה אני שולחת השבוע את "גוזל", הנובלה הבלשית הראשונה שלי, אל הקוראים (שלא לומר: אליכם, אליכן – אני תמיד מתלבטת בעניין הפנייה הזאת בגוף שני]. עותקים של הספר יהיו כנראה בחנויות כבר מחרתיים, ב-10 בנובמבר. זה רגע שבו מחליפים את התצוגה בחנויות של רשת סטימצקי, וכתמיד יש מתח באוויר: האם יפנו לו מקום בשולחנות המרכזיים,…

51K9ANTG89L._AC_UL320_SR214,320_

Read more למה בלשית אינה יכולה להיות אשת איש? ועוד מחשבות לקראת הוצאה לאור של נובלה בלשית

איך לכתוב על התערוכה "שירוקו" של אירית חמו?

[אירית חמו – שירוקו, Sirocco, סדנאות האמנים בתל אביב, קלישר 5, עד ה-31 באוקטובר[  אירית חמו, אמנית אהובה עלי, מציגה בימים אלה תערוכת יחיד ראשונה מאז שנת 2009. זהו אירוע חגיגי, ראוי לציון לכשעצמו, ואני מבקשת לנצל אותו כדי לחזור ולחשוב עוד קצת על האופן שבו אוצרים (ומבקרים) כותבים על יצירות אמנות ומציגים אותן לקהל.…

Dust Breeding, 1920, printed ca. 1967
Man Ray (American, 1890–1976)
האבק של דושאמפ

Read more איך לכתוב על התערוכה "שירוקו" של אירית חמו?

היא ואני – מסה אישית. מחווה לאהובה; ולנטליה גינזבורג

  "לו תמיד חם. לי תמיד קר. בקיץ, כשבאמת חם, הוא רק מתלונן כל הזמן כמה שחם לו. הוא מתעצבן אם הוא רואה אותי לובשת אפודה בערב.  הוא מדבר היטב כמה שפות. אני לא מדברת היטב אף לא שפה אחת. הוא מצליח – בדרכו – לדבר גם בשפות שהוא לא יודע לדבר בהן.  יש לו חוש…

Read more היא ואני – מסה אישית. מחווה לאהובה; ולנטליה גינזבורג

את מי מייצג דגל הגאווה? או: סיפור החניכה של מפת המיניות שלי [אף מלה על נישואים חד-מיניים]

  אני שמחה להעלות כאן דברים שאמרתי בכנס על אמנות ומגדר, "אנחנו זה לא כולם/ן", של התוכנית לתואר מוסמך במדיניות ותיאוריה של האמנות,  באקדמיה לאמנות בצלאל, שהתקיים בשבוע שעבר בבית הנסן בירושלים   שלום כולם, כולן, חשבתי לפתוח במחווה הזאת, של נפנוף בדגל הקשת, המוכר אצלנו כדגל הגאווה. אולי שמעתם שלפני כמה ימים הודיעה פאולה…

Rainbow_flag_breeze-665x443

Read more את מי מייצג דגל הגאווה? או: סיפור החניכה של מפת המיניות שלי [אף מלה על נישואים חד-מיניים]

מה מרגש כל כך בהתנסויות הכתיבה של נורית זרחי, הרוקי מורקמי, אייל שגיא ביזאוי ורבקה סולניט. בשבחי המסה האישית בעקבות גיליון שוטטות של גרנטה

גרנטה. כתב עת לספרות מקומית ובינלאומית. גיליון 2 – שיטוט. בהוצאת סיפור פשוט ורסלינג. 258 עמודים. 89 שקלים  אני מנסה לנסח לעצמי מה מרגש אותי כל כך במפגש עם המסה האישית. זו  הסוגה הספרותית האהובה עלי, והגיליון השני של "גרנטה" המקומי מתברך בה. במיטב המסורת של כתב העת הבריטי הוותיק GRANTA, מחזיקה אנתולוגיה זו של…

Read more מה מרגש כל כך בהתנסויות הכתיבה של נורית זרחי, הרוקי מורקמי, אייל שגיא ביזאוי ורבקה סולניט. בשבחי המסה האישית בעקבות גיליון שוטטות של גרנטה

הכל ולא כלום – הערות על כתיבה של אוצרים בישראל

הפוסט הקצר הזה יעסוק בטקסטים שאוצרים כותבים לתערוכותיהם. אני מתכוונת לדברים האלה שתלויים על הקיר בפתח חלל התערוכה. או מתנוססים בעמודים הראשונים של הקטלוג. אני כותבת את הפוסט כמבקרת בתערוכות – כעם הארץ בכל הקשור לאמנות ולתולדותיה – שמרגישה פעמים רבות מרומה. אני גם כותבת את הדברים כמנחת כתיבה שעובדת עם סטודנטים לאמנות –  בתוכנית…

jay-6_4

Read more הכל ולא כלום – הערות על כתיבה של אוצרים בישראל

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,079 שכבר עוקבים אחריו