כמה מלים על הבדידות שבהוצאה לאור

"אני שונאת הוצאה לאור", כתבה הסופרת האמריקאית אן למוט ["למה אנחנו כותבים על עצמנו" הוצאת Plume, 2016]. "אני נכנסת לחרדה. אני במצב השביר ביותר שלי במשך  זמן רב, כאשר אני מחכה ומחכה ומחכה לראות איך הולך לספר שלי. זה חלק מכאיב ביותר בתהליך". למוט כותבת את הדברים האלה אחרי שפרסמה 16 ספרים, שהמצליח בהם, "ציפור…

להמשיך לקרוא כמה מלים על הבדידות שבהוצאה לאור

הערה על הכותרות של מוסף ספרים

  רוח תוקפנית, בלשון המעטה, נושבת בכותרות רבות במוסף ספרים של הארץ, שצוות העריכה שלו הוחלף זה לא כבר. "…'לא לזוז' מאת דניס ג'ונסון… הוא למעשה ספר משעמם ובזבוז זמן מוחלט" (30 ביוני) "הרלן קובן איבד את זה" (22 ביוני) "גודש מילולי, לשון ארכאית והגזמה מלודרמטית גורמים לספרו השני של שמי זרחין…לקרוס…" (16 ביוני) "…הספר…

להמשיך לקרוא הערה על הכותרות של מוסף ספרים

היא ואני

חלקי במדף הספרים הלסבי – קטע אחרון בסדרה של פרסומי עבר לרגל חודש הגאווה והספר. מחווה לאהובה ולנטליה גינזבורג. מתוך הבלוג הזה לפני שנתיים   "לו תמיד חם. לי תמיד קר. בקיץ, כשבאמת חם, הוא רק מתלונן כל הזמן כמה שחם לו. הוא מתעצבן אם הוא רואה אותי לובשת אפודה בערב.  הוא מדבר היטב כמה…

להמשיך לקרוא היא ואני

גוזל – נובלה בלשית

חלקי במדף הספרים הלסבי, קטע שישי בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר. פרק ראשון מתוך "גוזל", החקירה הראשונה של אליאנה דוידוב, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015. איך להרוג ציפור פצועה:   ציפור פצועה יש לתפוס ולהרוג כמה שיותר מהר, הן מסיבות הומניות והן כדי למנוע נזק נוסף לנוצות. בשום מקרה אין לחבוט בראשה, משום ששטף…

להמשיך לקרוא גוזל – נובלה בלשית

אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה

חלקי במדף הספרים הלסבי, קטע חמישי בסדרת פרסומי עבר לכבוד חודש הגאווה והספר. מתוך "אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011 אפס: חבלים 23 בפברואר 2009 יממה תמימה של צירים ועדיין סגור. "הם לא עושים את העבודה", אומר הרופא. הוא מעיף מבט סמכותי בגרף שמוצג על המוניטור ועושה רושם מסויג. הצירים…

להמשיך לקרוא אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה

דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים

חלקי במדף הספרים הלסבי – קטע רביעי בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר [גרסה מלאה של הטקסט שקראתי כאן באירוע 12 דקות ב-2012, ביוזמתה ובהובלתה של מיטל  שרון, יתפרסם בקרוב באנתולוגיה על מגדר וקפיטליזם בהוצאת מכון ון ליר]  

להמשיך לקרוא דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים

אמא טקילה

חלקי במדף הספרים הלסבי בעברית – קטע שלישי בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר אמא טקילה מתוך "פיקניק", אסופת סיפורים קצרים, בעריכת דנה אולמרט, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2006 ארנה קזין אני נכנסת לחצר של הגן, עוברת על פני הברוש, על פני ערוגת התבלינים והבוגנוויליה הסגלגלה, יורדת במדרגות, פותחת את הדלת בזהירות. אין אף-אחד בכניסה.…

להמשיך לקרוא אמא טקילה

המבוכה הנוראה של יו"ר מועצת התלמידים (זאת אני)

חלקי במדף הספרים הלסבי בעברית – קטע שני בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר המבוכה הנוראה של יו"ר מועצת התלמידים (זאת אני) ממואר קצר מתוך "עשרים סיפורים קצרים" בעריכת עלמה כהן-ורדי, כנרת זמורה ביתן, 2015 ארנה קזין זיכרון אחד עולה מעת לעת כסומק בלחיים. כרעד בגוף. באופן משונה, זהו אחד הזיכרונות היחידים מימי הנעורים…

להמשיך לקרוא המבוכה הנוראה של יו"ר מועצת התלמידים (זאת אני)

משני עברי שדרות רוטשילד

  חלקי  במדף הספרים הלסבי בעברית – קטע ראשון בסדרה של פרסומי-עבר לכבוד חודש הגאווה והספר אהבה אחת, שתי כתובות משני עברי שדרות רוטשילד מסה אישית מתוך "פשוט זה לא – 19 ישראלים מנסים לשרוד בג'ונגל המשפחתי של המאה ה-21" בעריכת בעז גאון ואפרת מיכאלי, עם עובד, 2009 בדרך כלל, זה המרחק בינינו: עשרים ושש…

להמשיך לקרוא משני עברי שדרות רוטשילד

אשה לבדה – אבל מיהי זו שמספרת את סיפורה?

  מדוע כתבה אילנה המרמן את "אשה לבדה" בגוף שלישי? ספרה המהפנט (אחוזת בית, 2016) הוא אוסף חיבורים אישיים על מפגשיה ויחסיה עם חברים וחברות פלסטינים החיים ללא חירות מעבר לחומת ההפרדה. אין ברשימותיה יומרה לתאר את הדברים מנקודת מבטם של הפלסטינים אלא רק את מה שראו עיניה ושמעו אוזניה. אשה לבדה יוצאת לחרוג מגבולות…

להמשיך לקרוא אשה לבדה – אבל מיהי זו שמספרת את סיפורה?