ארכיוני מחבר

איך לקרוא ביקורת על ספרך (שאין בה רק התפעלות!)

 אחרי שקראתי ביום שישי האחרון את הביקורת שהתפרסמה ב"הארץ ספרים", מאת עמרי הרצוג, על הנובלה הבלשית שלי, "גוזל", עלה בדעתי ששכחתי פרק אחד בספרי הקודם, "לטפס על ההר, או: איך לכתוב" [אחוזת בית, 2015], שהוא מדריך כתיבה ומסה על כתיבה. שכחתי את הפרק שעוסק בשלב ההתמודדות עם הביקורת הספרותית. הנה לפניכם, ראשי פרקים לטיוטה של…

להמשיך לקרוא איך לקרוא ביקורת על ספרך (שאין בה רק התפעלות!)

למה בלשית אינה יכולה להיות אשת איש? ועוד מחשבות לקראת הוצאה לאור של נובלה בלשית

בשמחה אני שולחת השבוע את "גוזל", הנובלה הבלשית הראשונה שלי, אל הקוראים (שלא לומר: אליכם, אליכן – אני תמיד מתלבטת בעניין הפנייה הזאת בגוף שני]. עותקים של הספר יהיו כנראה בחנויות כבר מחרתיים, ב-10 בנובמבר. זה רגע שבו מחליפים את התצוגה בחנויות של רשת סטימצקי, וכתמיד יש מתח באוויר: האם יפנו לו מקום בשולחנות המרכזיים,…

להמשיך לקרוא למה בלשית אינה יכולה להיות אשת איש? ועוד מחשבות לקראת הוצאה לאור של נובלה בלשית

איך לכתוב על התערוכה "שירוקו" של אירית חמו?

[אירית חמו – שירוקו, Sirocco, סדנאות האמנים בתל אביב, קלישר 5, עד ה-31 באוקטובר[  אירית חמו, אמנית אהובה עלי, מציגה בימים אלה תערוכת יחיד ראשונה מאז שנת 2009. זהו אירוע חגיגי, ראוי לציון לכשעצמו, ואני מבקשת לנצל אותו כדי לחזור ולחשוב עוד קצת על האופן שבו אוצרים (ומבקרים) כותבים על יצירות אמנות ומציגים אותן לקהל.…

להמשיך לקרוא איך לכתוב על התערוכה "שירוקו" של אירית חמו?

היא ואני – מסה אישית. מחווה לאהובה; ולנטליה גינזבורג

  "לו תמיד חם. לי תמיד קר. בקיץ, כשבאמת חם, הוא רק מתלונן כל הזמן כמה שחם לו. הוא מתעצבן אם הוא רואה אותי לובשת אפודה בערב.  הוא מדבר היטב כמה שפות. אני לא מדברת היטב אף לא שפה אחת. הוא מצליח – בדרכו – לדבר גם בשפות שהוא לא יודע לדבר בהן.  יש לו חוש…

להמשיך לקרוא היא ואני – מסה אישית. מחווה לאהובה; ולנטליה גינזבורג

את מי מייצג דגל הגאווה? או: סיפור החניכה של מפת המיניות שלי [אף מלה על נישואים חד-מיניים]

  אני שמחה להעלות כאן דברים שאמרתי בכנס על אמנות ומגדר, "אנחנו זה לא כולם/ן", של התוכנית לתואר מוסמך במדיניות ותיאוריה של האמנות,  באקדמיה לאמנות בצלאל, שהתקיים בשבוע שעבר בבית הנסן בירושלים   שלום כולם, כולן, חשבתי לפתוח במחווה הזאת, של נפנוף בדגל הקשת, המוכר אצלנו כדגל הגאווה. אולי שמעתם שלפני כמה ימים הודיעה פאולה…

להמשיך לקרוא את מי מייצג דגל הגאווה? או: סיפור החניכה של מפת המיניות שלי [אף מלה על נישואים חד-מיניים]

מה מרגש כל כך בהתנסויות הכתיבה של נורית זרחי, הרוקי מורקמי, אייל שגיא ביזאוי ורבקה סולניט. בשבחי המסה האישית בעקבות גיליון שוטטות של גרנטה

גרנטה. כתב עת לספרות מקומית ובינלאומית. גיליון 2 – שיטוט. בהוצאת סיפור פשוט ורסלינג. 258 עמודים. 89 שקלים  אני מנסה לנסח לעצמי מה מרגש אותי כל כך במפגש עם המסה האישית. זו  הסוגה הספרותית האהובה עלי, והגיליון השני של "גרנטה" המקומי מתברך בה. במיטב המסורת של כתב העת הבריטי הוותיק GRANTA, מחזיקה אנתולוגיה זו של…

להמשיך לקרוא מה מרגש כל כך בהתנסויות הכתיבה של נורית זרחי, הרוקי מורקמי, אייל שגיא ביזאוי ורבקה סולניט. בשבחי המסה האישית בעקבות גיליון שוטטות של גרנטה

הכל ולא כלום – הערות על כתיבה של אוצרים בישראל

הפוסט הקצר הזה יעסוק בטקסטים שאוצרים כותבים לתערוכותיהם. אני מתכוונת לדברים האלה שתלויים על הקיר בפתח חלל התערוכה. או מתנוססים בעמודים הראשונים של הקטלוג. אני כותבת את הפוסט כמבקרת בתערוכות – כעם הארץ בכל הקשור לאמנות ולתולדותיה – שמרגישה פעמים רבות מרומה. אני גם כותבת את הדברים כמנחת כתיבה שעובדת עם סטודנטים לאמנות –  בתוכנית…

להמשיך לקרוא הכל ולא כלום – הערות על כתיבה של אוצרים בישראל

דרך שתי נקודות עוברים כל מיני קווים (מחשבות על מפות וכתיבה)

אני אוהבת מפות. ואני מוצאת באחרונה – בכתיבה ובעבודה עם כותבות וכותבים – שמפות הן כלי עזר חיוני לכתיבה. אני אוהבת מפות אף שאני מתקשה מאוד לקרוא אותן. מפות תיירים, מפות של רכבות תחתיות, תרשימים של בניינים, מפות של המחוזות המוכרים והפשוטים ביותר – לעולם יגרמו לי לתעות, ללכת סחור סחור, להתרחק מהמקום שבו אני עומדת. למען…

להמשיך לקרוא דרך שתי נקודות עוברים כל מיני קווים (מחשבות על מפות וכתיבה)

בחזרה לכתיבה – פוסט אחרון על מסע יחסי הציבור לספרי, "לטפס על ההר, או: איך לכתוב"

הגיעה העת בשבילי לעבור הלאה. מאז הפוסט הראשון בסדרה שעלתה כאן, על אודות מסע יחסי הציבור לספר שלי, עברו יותר משלושה חודשים. באותם ימים הייתי מלאת חשש ותקווה. לא ידעתי דבר על תגובת הקוראים והביקורות, לא ידעתי אם הספר יגיע בכלל אל הקוראים. לא ידעתי איך להתמודד עם תחרות: כחודשיים לפני שראה אור ספרי, יצא…

להמשיך לקרוא בחזרה לכתיבה – פוסט אחרון על מסע יחסי הציבור לספרי, "לטפס על ההר, או: איך לכתוב"

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הנחיית כתיבה

 אזהרה: הפוסט הזה ארוך ויש בו פאתוס ביום חמישי האחרון, בחנות הספרים "המגדלור", נאספנו כדי לחגוג את ספרי החדש, שהוא מדריך כתיבה וחיבור על כתיבה, וכדי לדבר על הנחיית כתיבה, עם מנחי הכתיבה האהובים ליאת קפלן, דנה אולמרט, דרור משעני וסמי ברדוגו. שרי גוטמן, המו"ל של אחוזת בית ספרים, פתחה את הערב בדברים שריגשו אותי,…

להמשיך לקרוא על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הנחיית כתיבה